כך העצמנו את הקורונה במו ידינו

  • by

הרבה דברים קורים לאחרונה בארצנו הקטנטונת, דברים מסוג שלא הכרנו מעולם. מילא לא הכרנו, אבל אין לנו אף שמץ של רעיון איך נכון להתמודד איתם. למשל, בשנה האחרונה הגענו למצב בלתי מוסבר ובלתי מוכר מאז קום המדינה, בו הגענו לחוסר הכרעה בכמה סבבי בחירות רצופים. אם זה היה קורה לנו פעם אחת בלבד, ניתן להגיד שזה מקרי. הבעיה היא שהמצב חזר על עצמו, ונראה שיחזור על עצמו עד שנמצא את הכלים הנכונים להתמודד איתו.

אז הגענו סוף סוף למסקנה שרק ממשלת אחדות היא זו שתוכל לעזור לנו במצב כזה;  התאמצנו לבנות ממשלה כזאת, אך לא השכלנו לממש אותה בפועל אלא רק בהסכמה כתובה על הנייר. תוך כדי הניסיונות להקים ממשלה בישראל, נפל עלינו וירוס הקורונה – שגם הוא היה בלתי מוכר ולא מוסבר, והשאיר אותנו חסרי ידע וכוח באשר לאיך נכון להתמודד איתו.  

האם יש קשר בין שני המצבים החדשים האלה? אם ננסה לבחון אותם מהצד, אולי נמצא איזשהו מכנה משותף ביניהם, המצביע אף על יכולתנו לשלוט בשני המצבים הלא פשוטים האלה.

ההתפרצות הראשונה של הקורונה התרחשה בזמן הקמת ממשלת האחדות או יותר נכון – היא נרגעה מעט כשהוקמה הממשלה. ההיגיון היה אומר שמימוש רעיון האחדות הלאומית בממשלה יכול היה להביא לנו חוזק וכוחות להתמודד מתוך סולידריות וערבות הדדית – הנדרשות כל כך כדי להתגבר על הקורונה, כמו ששרתו אותנו בהצלחה בכל מצב חירום בארץ עד עתה. 

אלא מה, התברר לנו כאמור, שבממשלה קיימת אחדות על הנייר בלבד; ולא רק שאין אחדות, אלא היא הפכה להיות לבמה של סכסוכים וחוסר פרגון. או אז פרח ושיגשג וירוס הקורונה במחוזותינו. כאילו רצה להגיד לנו "לא הצלחתם להקים ממשלה הפועלת בשיתוף פעולה לטובת העם, וכולכם, האזרחים, רבים ושונאים אחד את השני במקום שתתאחדו נגדי כמו שהתאחדתם כל השנים כשהיה אויב חיצוני לכם. במקום ערבות הדדית ותמיכה המתבקשים במצב כזה, העליתם את רף השנאה ההדדית בעם לדרגת שיא. במצב כזה, טוב ונעים לי להיות בקרבכם".

כלומר, שתי הסיטואציות, הן של חוסר ההכרעה בבחירות והן של התפשטות הקורונה חייבו יחס חיובי בין כולנו, יחס של תמיכה וערבות הדדית לפתרון המצב. בפועל, פתחנו במקום זה הבדלים ומאבקי שנאה בין השמאל לימין, הדתיים והחילונים, בין שתי המפלגות העיקריות הגדולות ובין מה לא.